מדריכים מעשיים למיקוד, אבטחה וסינון תוכן באנדרואיד — מהצוות שבונה את SafeSurf ו-SafeGuard.
אפליקציות פותחות בתוכן דפדפן נסתר כדי לחמוק מהחוסם שלכם. VPN יכול לחסום תעבורת WebView ברמת הרשת אבל לא יכול לשנות מה בתוכה — והוא מרוקן סוללה, תופס את החריץ היחיד ל-VPN, ונגיעה אחת מכבה אותו. SafeGuard נוקט בדרך אחרת: הוא מזהה את הדפדפן הפנימי וסוגר את האפליקציה, בלי VPN.
Private DNS מסנן חוסם פרסומות ואתרים לא בטוחים בכל המכשיר, בלי VPN ובלי עיכובים. לבדו אפשר לכבות אותו בקלות — ולכן SafeGuard משתמש ב-Device Owner כדי לנעול את הגדרת ה-DNS, וכך ה-Private DNS שבחרתם נשאר אכוף.
מסנן שאפשר לכבות בשתי נגיעות הוא לא הגנה. כך מעמד Device Owner משתמש בממשקי ה-API הרשמיים והמובנים של המערכת כדי למנוע מאפליקציית מיקוד להיות מוסרת, מאולצת לעצירה, או נעקפת.
בדיקה כפייתית פועלת על לולאה של שלוש שניות שכוח רצון לא יכול לנצח. מנגנון השהיה מכניס זמן המתנה מחייב לפני שכל הסרת חסימה נכנסת לתוקף — הנה איך ולמה זה עובד.
SafeGuard מציע שתי דרכים שונות לאכוף את ה-VPN שלכם — חסימה מוחלטת של הגדרות ה-VPN, או נעילה של VPN ספציפי עם Always-On מובנה. כך זה עובד, ולמה SafeSurf Browser לא צריך VPN מלכתחילה.
השוואה מפורטת בין שישה פתרונות סינון תוכן ואפליקציות לאנדרואיד — מנגנון חסימת אפליקציות, טיפול ב-WebView, טכנולוגיית הסינון, גמישות ועלות חודשית.